על ביטוח פנסיה לעצמאים
במשך שנים ארוכות, ביטוח פנסיה לעצמאים לא היה מוסדר בחוק והעצמאים לא היו מחויבים להפריש עבור עצמם חיסכון פנסיוני. ההפקדות הוולונטריות לא הקיפו את המסה המרכזית של העצמאים בישראל ורבים מהם, נותרו ללא חיסכון משמעותי לקיים אותם בכבוד לאחר הפרישה מעבודתם. בית המחוקקים מתוך דאגה לעתידם של העצמאים חוקק בשנת 2017 את החוק לביטוח פנסיה לעצמאים בחובה. החוק נועד לשפר את מצבם הפנסיוני של העצמאים בישראל, באופן משמעותי, כבר כעת ובסופו של התהליך אף, להשוות את מצבם הפנסיוני לאלו של השכירים, לאחר היציאה לגמלאות.
הפרשות המעסיק בשמירת הריון וחופשת לידה
על פי החוק בישראל, אישה הנמצאת בהריון וממשיכה לעבוד כרגיל, חובת ההפרשות הפנסיוניות עבורה נמשכת, כמו כל עובדת אחרת. כשמדובר על ביטוח פנסיוני בשמירת הריון עובדת שזכאית לגמלת שמירת הריון, לפי חוק הביטוח הלאומי והמעסיק שלה נהג לשלם הפרשות עבורה לקופת הגמל, אזי המעסיק מחויב להמשיך לבצע את ההפרשות הללו, במהלך תקופת שמירת ההיריון. חובת המעסיק מתקיימת רק במידה והעובדת ממשיכה אף היא לשלם את ההפרשות בעצמה לאורך תקופה זו. הדברים נכונים לגבי ביטוח פנסיוני בשמירת הריון כמו גם, לגבי ביטוח פנסיוני בחופשת לידה לתקופה המוגדרת בחוק.
שמירת הזכויות הפנסיוניות
כשמדובר על התקופה של שמירת ההיריון על העובדת לעבוד אצל המעסיק, לכל הפחות 6 חודשים טרם לתחילת ההיריון. כשמדובר על התקופה של ביטוח פנסיוני בחופשת לידה על העובדת לעבוד אצל המעסיק, לכל הפחות 6 חודשים לפני תחילת ההיריון. כמו כן, המעסיק יהיה מחויב בהפרשות במהלך תקופת חופשת הלידה, רק במידה והתקיימו יחסי עובד מעביד לאורך כל תקופת ההיריון. חובת ההפרשה של המעסיק חלה רק על 14 השבועות הראשונים, שעבורם משולמים לעובדת דמי הלידה מאת המוסד לביטוח לאומי. עובדת שנשארת בחופשת לידה מעבר ל-14 שבועות, יכולה להמשיך ולהפריש את חלקה לביטוח הפנסיוני, באותה התקופה ובאופן זה להבטיח את הרציפות של הזכויות הפנסיוניות שלה.